אני יודעת שאני מדברת כאן על נושא שבהרבה חברות ומגזרים נחשב ל”וטו”, לנושא שלא מדברים עליו.
כשבני זוג מתחתנים, הנושא הזה הוא בדרך כלל הנושא הכי בעייתי, כי אין דרך לעשות תיאום ציפיות, לא מרגישים בנוח לדבר על זה, אז מנסים איכשהו לזרום ובהרבה מקרים זה פשוט לא עובד.
ואז אחד מבני הזוג – או שניהם – מרגיש שהדברים לא קורים כמו שהוא רצה או ציפה, ובדרך כלל אין שום לגיטימציה להעלות את הנושא, לפתוח אותו לנסות לסדר את הדברים.
אני כאן היום כדי לדבר על הנושא הזה כי מהנסיון שלי, הרבה מהזוגות שמגיעים אלי כשהם במשבר, היו יכולים למנוע מעצמם אותו אם רק מישהו היה אומר להם שזה בסדר, שמותר – בנסיבות מסויימות, מול אנשים מסויימים, לדבר על זה.
לבדוק שהכל בסדר, לומר אם משהו לא מרגיש נכון, ולראות איך אפשר לפתור – גם את העניינים הכי אישיים שבינו לבינה – כדי שחיי הזוגיות לא יפגעו.