אז זהו, מגיע החורף, ואיתו הגשם והירוקוהשוקו החם והשמיכות המפנקות,איזה כיף!!!

אז זהו, מגיע החורף, ואיתו הגשם והירוק

והשוקו החם והשמיכות המפנקות,

איזה כיף!!!

אבל יחד איתם מגיעים גם הבקרים-

הקרים, האפורים, האכזריים! (טוב, הגזמתי קצת)

אלו שמכריחים אותנו לוותר על המיטה החמה

ולהתחיל באטרף של ארגונים כדי שכולם יהיו מוכנים בזמן

(או לפחות חלקם, קורונה….)

וכל מה שאנחנו מבקשים הוא עוד 10 דקות

של שינה, או משהו דומה לה.

עוד 10 דקות מתחת לפוך, עם השקט והחושך והחום….

אז כשאנחנו כבר קמים, עם השעון המעורר או קצת אחריו,

אנחנו לא ממש בשיא האנרגיות והחיוכים.

כי בואו, מה יש לעוד בוקר אפור ועמוס להציע לנו

שיגרום לנו לחייך על הבוקר?

אנחנו אומרים לעצמנו- בואו פשוט נסיים עם זה,

נהיה אחרי זה וזהו.

אז הבוקר לא יהיה מי יודע מה נחמד,

והפרצופים יהיו קצת חמוצים

ונצא מהבית קצת עצבניים,

זה יעבור, נכון?

הכל בסוף עובר….

אנחנו שוכחים שרגע אמנם עובר,

אבל ההרגשה שהוא משאיר- היא לא תמיד ממהרת להיעלם.

ובואו נודה, כולנו יודעים שיום שנפתח טוב,

יש לו יותר סיכוי להמשיך טוב…

אז איך פותחים טוב בוקר חורפי אפור וקר?

אני יודעת שזה יישמע לכם מאוד מוזר!

אבל הנה הפתרון –

מכוונים את השעון המעורר 10 דקות קודם!

שערוריה, אה?

במקום לתת לנו עוד זמן את לוקחת מהקצת שיש?

אני אסביר.

אנחנו רוצים להקדיש במהלך הבוקר זמן לעצמנו – לנו ולבן הזוג.

זמן שהוא כולו שלנו,

לפני שהילדים קמים,

לפני שהמטבח הופך לאזור מלחמה,

לפני שהלחץ מתחיל…

ולכן נקדיש את 10 הדקות האלו כדי לשבת יחד,

לשתות כוס קפה חם וטעים שיעורר אותנו,

ופשוט לשתוק, או לשאול “איך ישנת”,

או להיזכר בסיפור משותף ולחייך.

תעשו מה שאתם רוצים ב10 הדקות האלו,

אבל תעשו את זה יחד, וברוגע.

מבטיחה ומתחייבת שכל היום ייראה אחרת.

מוכנים לנסות?

אני ממש אשמח לשמוע מכם איך היה.

השארת תגובה

ביטול